בלש אמיתי חוזרת בעונה חדשה ״ארץ הלילה״ והפעם אחרי הרבה מאוד זמן היא גם מצליחה לעניין. בעונה הראשונה של ״בלש אמיתי״ צפיתי בהתפעמות. אני לא זוכרת את העלילה לפרטי פרטים, בכל זאת היא שודרה לפני עשור, אבל מערכת היחסים בין מת׳יו מקונוהי וביני העמיקה במהלך הצפייה שלי בפרקי הסדרה. כמה חבל שהוא לא מודע לכך. בעונות הבאות איבדתי עניין בהדרגה, עד שנטשתי את הסדרה כליל. הכל השתנה בעונה הרביעית בכיכובה של ג׳ודי פוסטר.
העלילה של העונה הנוכחית מתרחשת בחודשי החורף בעיירה קטנה בשם אניס הנמצאת באלסקה. החורף הארקטי באזור מאופיין בחודשי לילה מוחלטים, כלומר השמש לא תזרח במהלך כל הזמן הזה. אלסקה נחשבת לאחד המקומות הדלילים ביותר באוכלוסייה (לפי ויקיפדיה 0.4 איש לקמ"ר) העיירה אניס דלילה גם יחסית לאלסקה. מכיוון שאלסקה דלילה באוכלוסין השפעת האדם על הסביבה קטנה יחסית ולכן למרות שהיא עשירה במחצבים, ניתן למצוא שם הרבה מאוד טבע. לא כך בעיירה אניס, שם מכרה מזהם מרעיל את האדמה ואת האוכלוסייה הילידית המתגוררת במקום ומפגינה נגד קיומו. בעלי המכרה טוענים שבלי המכרה אין עיירה, בניי האוכלוסייה הילידית טוענת שהם התקיימו הרבה לפני המכרה וימשיכו להתקיים אחריו.
אז מה יש לנו כאן? קפיטליזם חזירי, מתים שחוזרים לביקור, מדענים (גברים כולם ללא אישה אחת לרפואה) במתקן מחקר סודי שנעלמים ללא זכר עד שהם צצים שוב קפואים בישימון הקפוא במעין מייצג זוועתי שמזכיר אנדרטאות המתארות אסונות כאלה ואחרים, פניהם קפואות בהבעות מלאות פלצות ואימה. אווירה טעונה, חידתיות מלאה במסתורין ודמויות אנושיות מוכות גורל.
ליז דנברס (פוסטר) היא מפקדת תחנת המשטרה המקומית, היא שוכבת עם כל גבר שיש לו דופק, יש לה יחסי אנוש מחפירים, והיא מגדלת את בתו של בן זוגה אשר נהרג ביחד עם בנם המשותף. ואם המוות הטרגי אמור להסביר את ההתנהלות שלה, אחד ממאהביה שהוא במקרה גם הממונה הישיר עליה, מבהיר שיחסי האנוש שלה היו תמיד משהו שעמד בעוכריה. היא חוקרת את התעלומה ביחד עם אוונג׳לין נבארו (קאלי רייס), לשתיים היסטוריה משותפת הכוללת פרשת רצח לא מפוענח שמצטלבת בחקירה הנוכחית. נבארו בעצמה לא ממש מהווה דוגמה ליחסי אנוש ומחזיקה גם היא בלא מעט טרגדיות אישיות . מאפייני האישיות של שתי הדמויות משמשות בד״כ לאפיון הגיבור המיוסר, איכשהו נשים מאופיינות אחרת, הסטריאוטיפ הנשי כולל מנעד תכונות אחר לחלוטין. גם ההרגלים המיניים שלהן אמורים ליצור תמונה נשית חדשה אבל איכשהו זה לא מרגיש ממש אמין. אם הייתי רוצה לצפות בתכנית ששתי הדמויות הראשיות שלה הן גברים הייתי צופה בסדרה כזאת, לקחת שתי נשים ולהלביש עליהן מגוון תכונות לכאורה גבריות (ואני מדגישה את המילה לכאורה) מרגיש לי מיושן לא פחות מסטריאוטיפים נשיים רגילים. גם הדינמיקה בין השתיים היא לא משהו שלא ראינו לפני כן בטלוויזיה ופתרון התעלומה קלישאתי מעט גם הוא ומרמז על זעם נשי ונקמה בפטריארכיה. למרות המגרעות הצפייה מרתקת, המשחק משובח ואני חייבת להודות שבסופו של דבר אני ממליצה עליה.
